האם הלכת השיתוף הספציפי חלה על נכס שניתן במתנה לאחד מבני הזוג לפני הנישואין?
לאחרונה קבע בית המשפט העליון במסגרת פסק דין תקדימי שניתן ע"י כבוד השופטת וילנר, כי נכס שהאישה קיבלה במתנה מאביה לפני הנישואין לא יוחרג במסגרת חלוקת הרכוש בין בני הזוג ועל נכס זה תחול הלכת השיתוף הספציפי.
מהי הלכת השיתוף הספציפי?
הלכת השיתוף הספציפי הינה הלכה שהתפתחה בפסיקת בתי המשפט במרוצת השנים לאחר חקיקת חוק יחסי ממון בין בני זוג. הלכה זו התפתחה בעיקר סביב היבטים הסכמיים, הבוחנים את השאלה: האם במהלך החיים המשותפים התגבשה בין בני הזוג הסכמה באשר לשיתוף בזכויות קנייניות ביחס לנכס ספציפי?
במסגרת בחינת התגבשות ההסכמה לשיתוף בזכויות קנייניות, יש לעמוד בדרישות שנקבעו בפסיקה המבטאות הוכחה להסכמה או לכוונה של מי מבני הזוג לו שייך הנכס, להקנות לבן הזוג השני זכויות קנייניות בנכס דנן. כלומר, לא די בקיומם של חיי נישואין משותפים אלא יש להוסיף לכך "דבר מה נוסף", אשר יעיד על כוונת השיתוף בנכס הספציפי אף שלכאורה מדובר בנכס חיצוני.
עובדות המקרה
בני הזוג נישאו בשנת 1996 ומספר שבועות לפני שנישאו השניים, האישה קיבלה במתנה מאביה שתי חלקות קרקע חקלאיות שנרשמו על שמה בלבד.
כעבור מספר שנים, שונה ייעודה של אחת מהקרקעות לקרקע למגורים ובשנת 2002 האישה חתמה על עסקת קומבינציה עם קבלן שעתיד להקים על גבי הקרקע פרוייקט מגורים. במסגרת העסקה הוסכם כי בתמורה לקרקע וזכויות הבניה, האישה תקבל 7 דירות בבניין שיבנה במסגרת הפרוייקט.
מאוחר יותר מכרה האישה 2 מתוך 7 הדירות והתמורה שהתקבלה ממכירת הדירות הועברה לחשבון המשותף של בני הזוג. שאר הדירות הושכרו במהלך השנים ואילו בני הזוג התגוררו בדירה שבבעלותם המשותפת בעיר אחרת.
בשנת 2019 בני הזוג נפרדו. במסגרת חלוקת הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים בין הצדדים, נוצרה מחלוקת באשר לקרקעות שקיבלה האישה במתנה ונרשמו על שמה לפני הנישואין וגם ביחס לדירות שנבנו במהלך השנים ע"ג אחת הקרקעות לאחר שבני הזוג נישאו.
לנוכח המחלוקת שנוצרה עתרו הצדדים לבית המשפט לענייני משפחה בתביעות רכוש.
לימים הוגשו ע"י הצדדים ערעורים הדדיים בנוגע לסוגיית הלכת השיתוף הספציפי ביחס לנכסים שבמחלוקת כאמור וזאת עד שהמחלוקת הונחה על שולחנו של בית המשפט העליון, אשר דחה את ערעורה של האישה ומנגד קיבל את טענות האיש, וקבע כי האיש יהיה זכאי למחצית מהזכויות בדירות או לחילופין מחצית משווי השבחת הקרקע כנכס בר איזון במסגרת חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973.
משמעות פסק הדין
פסק דין תקדימי זה, קבע הלכה כי גם נכסים שאינם דירת המגורים המשותפת בה מתגוררים בני הזוג, עשויים להפוך לנכסים ברי איזון במסגרת חלוקת רכוש בין בני זוג, אף כאלו שהתקבלו במתנה עוד לפני הנישואין ולא נצברו במהלך החיים המשותפים.
כדי להימנע ממצבים דומים ומסכסוכים בעתיד, מומלץ לערוך הסכמי ממון שיתנו ביטוי להגנה על הנכסים שאתם מעוניינים להגן עליהם. חשוב להדגיש, כי בכדי לשמור על הפרדה רכושית בהתאם למה שנקבע במסגרת הסכם הממון – נדרש לתת לכך גם ביטוי בהתנהגות בפועל.
כך לדוגמא, אין להפקיד לחשבון בנק משותף כספים המתקבלים מהשכרת נכס השייך רק לאחד מבני הזוג, אף שנכס זה הוחרג במסגרת הסכם הממון.
בהינתן ובני הזוג עורכים הסכם ממון ע"י עורך דין לדיני משפחה ובעל ניסיון רב והם אף נוהגים על פיו, הרי שבמקרה כזה ככל ויתגלע בעתיד סכסוך בנוגע לנכסים המוחרגים, בית המשפט יזדקק פחות לפרשנות ויסתמך יותר על כוונות הצדדים במסגרת הסכם ממון.
משרד עורכי דין בחיפה - "נרקיס לביא - חברת עורכי דין ונטוריון", בעל ניסון בעריכת הסכמי ממון בין בני זוג נשואים וכן, ידועים בציבור, לצד ייצוגי בבתי משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.
כיצד ניתן ליצור קשר עם עורך דין הסכם ממון בחיפה :
ניתן לפנות אלינו באמצעות השארת פרטים או באתר או באמצעות חיוג ישיר למשרדנו
04-8581441