האם צוואה שערכו בין זוג לפני תיקון 12 לחוק הירושה, הינה צוואה הדדית והאם מדובר ביורש אחר יורש או ביורש במקום יורש?

מהו דינן של צוואות הדדיות שערכו בני זוג לפני כניסתו לתוקף של תיקון 12 לחוק הירושה והאם בן הזוג שהאריך חיים יהיה רשאי לערוך צוואה חדשה?

במסגרת תמ"ש 48903-09-22 נדרש בית המשפט לתת פרשנות לצוואה "משותפת" שנערכה כשנתיים לפני כניסתו של תיקון 12 ב- 2005 לחוק הירושה המסדיר את סוגיית הצוואות הדדיות.

במקרה שלפנינו, בשנת 2003 ערכו בני הזוג צוואה "משותפת" לפיה כל אחד מבני הזוג מוריש את עזבונו לשני ובמקרה של פטירת שניהם, העיזבון יחולק בחלקים שווים בין שלושת ילדיהם
(שתי בנות ובן). עם פטירתו של הבעל בשנת 2017, נרשמו בהתאם לצו קיום הצוואה שניתן אחר הבעל - כלל הנכסים ע"ש האישה, לרבות רישום הערת אזהרה בטאבו בדבר "צוואה הדדית והוראת יורש אחר יורש". חשוב לציין כי הצוואה לא נערכה באמצעות עורך דין המתמחה בדיני משפחה, אלא על ידי המצווים עצמם ובנוכחות של עדים.

​

בשנת 2018, לאחר פטירת הבעל, ערכה האישה צוואה חדשה, במסגרתה היא מצווה כי כל הכספים בחשבון הבנק יחולקו בחלקים שווים בין שלושת הילדים. בנוסף, ציוותה האישה כי כל אחד מהילדים יקבל דירה אחת . לימים, הדירות אותן ציוותה האישה לשתי בנותיה הועמדו ע"י האישה למכירה ולאחר המכירה בשנת 2021 הלכה האישה לעולמה.

​

במצב הדברים שנוצר, לאחר פטירתם של שני בני הזוג ובהתאם להוראת צוואת האישה, זכה הבן בנוסף לחלקו ב – 1/3 מהכספים, גם בנכס נדל"ן וכאמור, הדירות אשר האישה ציוותה לבנותיה הועמדו למכירה בטרם פטירתה. קרי: חלקו של הבן בעיזבון גדול מחלקן של אחיותיו וזאת בניגוד לצוואה המשותפת שערכו בני הזוג, בה כאמור ציוו כי לאחר פטירתם העיזבון יחולק בחלקים שווים בין שלושת הילדים.

לנוכח המצב והמחלוקת בין שלושת האחים, האחיות עתרו לבית המשפט.

כדי להבין את הסיטואציה שנוצרה, נסביר מספר מושגים:

​

יורש במקום יורש – בכפוף לסעיף 41.(א) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965:

"המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אם לא זכה הראשון; השני יזכה אם מת הראשון לפני המצווה ..."

יורש אחר יורש – בכפוף לסעיפים 42.(א) ו-42.(ב) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965:

"המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון; השני יזכה במות הראשון או בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה, הכל לפי המוקדם יותר.

הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון; אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני על ידי צוואה"

תיקון 12 לחוק הירושה – סעיף 8א:

בשנת 2005 הוסדר נושא הצוואות הדדיות במסגרת סעיף 8א לחוק הירושה. להלן הסעיף:

"8א. (א) בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר...

(ב) לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה...

...לאחר מות אחד מבני הזוג  - (א) כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;
(ב) לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש;"

כאמור, במקרה דנן מדובר בצוואות "משותפות" שנערכו טרם כניסתו של תיקון 12 לתוקף, כאשר כל שהיה ניתן להסתמך עליו באותה העת הוא הדין הקיים וההסדרים שנקבעו בחוק: "יורש אחר יורש" ו- "יורש במקום יורש".

​

אחת הפרשות המרכזיות אשר עסקה בסוגיית הפרשנות של צוואות הדדיות שנערכו בטרם כניסתו של תיקון 12 לחוק, הינה פרשת זמיר שבמסגרתה נקבעה הלכה. בפרשת זמיר עמדה השופטת נאור על ההבדל בין שני ההסדרים:

​

"עיון בשני ההסדרים מראה כי ההבדל ביניהם הוא גדול. בהסדר של "יורש אחר יורש", הקבוע בסעיף 42 לחוק, המוריש מורה כי במותו, יירש אותו יורש א'; וכן מורה המוריש כי לאחר מותו של יורש א', יירש את העזבון יורש ב'. עד להגעת הרכוש ליורש ב', ישנה, ..."תקופת ביניים", בה יורש א' הוא הבעלים של הרכוש. יורש א', בתקופה זו, רשאי "לעשות במה שקיבל כבתוך שלו". סעיף 42 (ב) יורש ב' יירש רק "מה ששייר" יורש א' ... ואולם, על יורש א' מוטלת מגבלה: הוא רשאי, אמנם, לנהוג ברכוש כמנהג בעלים, אך לא רשאי הוא לגרוע מחלקו של יורש ב' על ידי צוואה משלו...

...שונה ההסדר של "יורש במקום יורש,הקבוע בסעיף 41 לחוק. לפיו, המוריש מורה כי רכושו יעבור ליורש א' אך אילו יורש א' לא יירש את המוריש, מהסיבות המנויות בחוק, יבוא בנעליו יורש ב'. ייעודו של הסדר זה הוא להסדיר מקרה בו המוריש צופה כאפשרות מצב בו מי שקבע כיורשו, לא יוכל לרשת אותו. המוריש קובע חליפין ליורש הראשון אותו קבע. אין בהסדר זה "תקופת ביניים" כמו בהסדר הקודם. היה ויורש א' ירש את הרכוש, הרי שההסדר מוצה, ותם ונשלם. יורש א' יכול להעביר את הרכוש הלאה בחייו, ולהוריש אותו – בין בצוואה, בין על פי דין - למי שיחפוץ."
(ההדגשות אינן במקור).

לעניין המחלוקת שנוצרה בין האחים בתמ"ש 48903-09-22 נדרש בית המשפט לבחון את הצוואה המשותפת שערכו בני הזוג טרם כניסתו של תיקון 12 לחוק ולנסות ולהתחקות אחר כוונתם של בני הזוג בכל הנוגע להגבלתו של בן הזוג אשר יאריך ימים לעניין עריכת צוואה חדשה ובמידת יכולתו לשנות את ההסדר שנקבע במסגרת הצוואה המשותפת. בנוסף, נדרש בית המשפט לבחון את טענות הצדדים, האם מדובר בהסדר של "יורש אחר יורש" כפי שטוענות האחיות או האם מדובר ב "יורש במקום יורש" כפי שטוען האח? 

להלן הקביעות והמסקנות אליהן הגיע בית המשפט במסגרת ההליך דנן:

​

1.  לאחר בחינת הנסיבות ובהתבסס על הפסיקה והחקיקה, הגיע בית המשפט למסקנה כי אכן מדובר ב- צוואה הדדית .

לאחר בחינת הקריטריונים שנקבעו בפסיקה לעניין פרשנות הצוואה, כגון: אומד דעתו של המצווה, העדפת הפירוש המקיים את הצוואה, הגשמת רצון המצווה ומתן תוקף לרצון המצווה, לפיו במסגרת הצוואה ההדדית, קבעו המצווים הוראה המגשימה את רצונם: יורש אחר יורש.

לנוכח העובדה כי המדובר בהסדר של "יורש אחר יורש", נפסק כי המנוחה לא הייתה רשאית לערוך צוואה חדשה בשנת 2018 הסותרת את הצוואה ההדדית המחייבת, אותה היא ערכה עם בעלה המנוח בשנת 2003.

​

לסיכום:

צוואה הדדית הינה פועל יוצא של מערכת היחסים הייחודית הנוצרת בין בני זוג ועל רצון משותף ליצור תוכנית הורשה משותפת והדדית. נכון להיום, סוגיית הצוואות הדדיות מוסדרת בחוק בסעיף 8א לחוק הירושה, כאשר בבסיסו של הסדר הצוואות ההדדיות ניצב אינטרס ההסתמכות בין בני הזוג אחד על צוואת השני. חשוב לציין כי אינטרס ההסתמכות נדון בפסיקה עוד בטרם התיקון לחוק:

​

"...החלתו של דין זה בצוואה המשותפת וההדדית מעוררת קושי ניכר. בצוואה משותפת והדדית קיים אינטרס הסתמכות שעליו ראוי לכאורה להגן. בכך שונה צוואה משותפת והדדית מצוואה "רגילה". בצוואה רגילה אין אינטרס הסתמכות ראוי להגנה..." (ע"א 290/78).

​

המחוקק אשר ראה לנגד עיניו את הייחודיות והרגישות הגלומה ביחסים שבין בני הזוג, יצר במסגרת התיקון מנגנון אשר מחד תומך באינטרס ההסתמכות במסגרת סעיף 8א.(א) לחוק ומאידך, במסגרת סעיף 8א.(ב).(2) מעניק לבן הזוג שהאריך ימים, לערוך צוואה חדשה ביחס לחלקו בעיזבון בלבד ובכפוף לתנאים שבחוק. כך למעשה ניתן להגשים את רצון המצווה ביחס לחלק אותו הוא מוריש, לצד השמירה אינטרס ההסתמכות.

חוק הירושה שמסגרתו ניתן לערוך צוואה הדדית כולל בתוכו תנאים וכללים ברורים. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי צוואה אחת אינה דומה לאחרת ולכן, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מאת עורך דין מנוסה אשר מתמחה בדיני משפחה, לרבות עריכת צוואות הדדיות וייצוג בבית המשפט במסגרת הליך התנגדות לצוואה.  

​

חברת עורכי דין בחיפה בניהולו של עו"ד נרקיס לביא, מעניקה ייעוץ משפטי ושירותים משפטיים לרבות ניהול עזבונות, עריכת צוואות, עריכת ייפוי כח מתמשך, הסכמי ממון וייצוג בבית המשפט. 

למידע נוסף וקבלת ייעוץ משפטי ניתן להשאיר פרטים או לפנות אלינו ישירות: 
04-8581441 או 054-6664323 .