שאלות נפוצות בעניין ייפוי מתמשך
ייפוי כח מתמשך - שאלות ותשובות
עד לתיקון החוק היה יכול כל אדם לבקש שימונה לו אפוטרופוס בעצמו או שמי מטעמה היה מגיש בקשה ואז ע"פ החלטת בית המשפט לאחר התרשמותו כי התקיימו התנאים המצטברים הקבועים בסעיף 33א (א) לחוק היה מתמנה אפוטרופוס. משמע שעל ביהמ"ש להיווכח כי אם לא ימונה לאדם אפוטרופוס, קיים חשש כי יפגעו זכויותיו, אינטרסים או צרכים של האדם, ובנוסף לכך על ביהמ"ש להתרשם כי לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ובאותה עת כי לשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו. ההליך המשפטי הזה מורכב ויוצר חובות גם עבור האפוטרופוס, שכן חלה עליו חובת דיווח והגשת דוחות לאפוטרופוס הכללי וגם אחריות אישית. ככלל מינוי האפוטרופוס יתקיים במקרים בהם האדם שמבוקש למנות לו אפוטרופוס לא יכול עוד לטפל בענייניו הרכושיים או לקבל החלטות בנוגע למצבו הרפואי.
באשר לעריכת ייפוי כוח מתמשך אין צורך באישור ביהמ"ש לשם כניסתו לתוקף ואין צורך בהתקיימות התנאים הקבועים בסעיף 33א (א).
משמע שאם אדם ערך ייפוי כח מתמשך בעודו "מבין בדבר" לא ימונה לאותו אדם אפוטרופוס אם וכאשר יהיה במצב קוגנטיבי באופן שאינו יכול לטפל בענייניו. למי שערך ייפוי כח מתמשך (הממנה) יש מיופה כח אותו הוא בחר בעצמו ואף נתן לו הנחיות מקדימות ומיופה הכח ישמש מעין אפוטרופוס ומבלי צורך בהתערבות ערכאה שיפוטית.
למעשה כל אדם שמעוניין לתכנן את עתידו באופן שבו אם וכאשר יהיה במצב קוגנטיבי כזה שאינו מסוגל עוד לדאוג לענייניו ולא היה רוצה להיות נתון לחסדיו של שופט שיכריע מי ישמש כאפוטרופוס על גופו ורכושו, מומלץ מאוד שיערוך ייפוי כח מתמשך במסגרתו יקבע מי יטפל בענייניו ובאיזה אופן – הנחיות מקדימות.
החשיבות בעריכת ייפוי כח מתמשך מקבלת משנה תוקף אם הממנה מסייע באופן כזה או אחר למי מילדיו ו/או למי מבני משפחתו סיוע כלכלי ו/או אחר משום שכאשר ימונה אפוטרופוס, האפוטרופוס לא יוכל עוד להמשיך ולסייע בשם האדם שמונה לו אפוטרופוס.
בנוסף מדובר במצב בו נותן ייפוי הכח בחיים ולעיתים שנים רבות וברור שהוא היה רוצה לתת הנחיות מקדימות כיצד יטפלו בו, מי יטפל בו, היכן יטפלו בו וכיוצ"ב.
נותן ייפוי הכח רשאי להגדיר במסגרת ייפוי הכח מה ייחשב כמצב של חוסר כשירות אשר בהתקיימו
יכנס ייפוי הכוח לתוקף. תוקפן המחייב של ההנחיות מוגבל להפעלת סמכויות ולקבלת החלטות
בשמו של הממנה בנוגע לענייניו האישיים או לרכושו, והכל בכפוף לעניינים שנכללו על ידי הממנה בייפוי הכוח המתמשך, מתן אפשרויות אלה מביא לידי ביטוי באופן מובהק את עקרון ההחלטה העצמאית וכיבוד רצונו של האדם.
על מנת שייפוי הכוח המתמשך ייכנס לתוקף, אין חובה בהכרח כי הממנה יאבד לחלוטין את כשרותו המשפטית. ניתן לקבוע כי ייפוי הכוח המתמשך יהיה תקף גם במצב של אי כשרות משפטית, ואז כניסת מיופה הכוח לתפקידו יכולה להיעשות במקום מינוי אפוטרופוס בעניינים הספציפיים שהוגדרו בייפוי הכוח המתמשך.
לכולנו ברור כי לכאורה אם בן הזוג יהיה חלילה במצב קוגנטיבי שאינו מסוגל לטפל בענייניו הרי שבן הזוג השני אוטומטית ימונה כאפוטרופוס ו/או ידאג לענייניו.
אז למרבה ההפתעה לא כך הדבר. לעיתים בית המשפט יעדיף למנות כאפוטרופוס את הילדים כולם או חלקם, לעיתים בית המשפט ימנה עמותה חיצונית אם תהיינה מחלוקות בין בני המשפחה ולצערי לא חסרים מקרים כאלו.
בכדי לא להיות נתון לחסדיו של שופט כאשר אנחנו כבר לא מסוגלים להביע את רצוננו רצוי ומומלץ לבני זוג לערוך ייפוי כח מתמשך במסגרתו למנות אחד את השני כמיופה כח ובנוסף למנות מיופה כח חליפי או במשותף (למשל את אחד הילדים או את כולם).
טעות נפוצה לצערי גם של עו"ד שאינם עוסקים בתחום דיני המשפחה היא הכנסת סעיפים הקשורים לחייו של אדם לצוואתו.
צוואה תהיה תקפה רק לאחר פטירתו של המצווה ולאחר שניתן צו קיום צוואה כך שכל הנחיה שתיכתב בצוואה תהיה תקפה רק לאחר מות המצווה.
לעומת זאת, ייפוי כח מתמשך ייכנס לתוקף כאשר הממנה מאבד את כשרותו המשפטית ו/או בהתאם להנחיות שנתן לעניין הכניסה לתוקף.
משמע שייתכן ואדם שערך ייפוי כח מתמשך ימשיך לחיות עוד שנים רבות ומיופה הכח יפעל בהתאם להנחיותיו ולרצונו כפי שהממנה הביע את רצונו במסגרת ייפוי הכח המתמשך.