בהתאם לסעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט -1959 האב חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו. כלומר, האב נושא בתשלום הצרכים הבסיסים של ילדיו כגון: מזון, ביגוד, הנעלה, מדור והוצאות מדור, כאשר יתר הרכיבים יכללו ברשימת הצרכים שאינם הכרחיים ויחולו על שני ההורים מדין צדקה בהתאם להכנסותיהם.
בתמ"ש 6764-09-13 נבחנה השאלה האם ניתן לצמצם את חובת האב בכל הנוגע לצרכים ההכרחיים של בתו הקטינה בת ה-14 בהתחשב ברמת ההכנסה הגבוהה של האם. האב בן 61 אינו עובד ומתקיים מפנסיה בסך של כ-7,000 ₪ ועשוי לקבל קצבת נכות מהמל"ל. האם משתכרת בסך של 15,000 ₪ נטו בחודש. הקטינה נמצאת במשמורת האב, כאשר האם חויבה בתשלום מזונות זמניים בסך 950 ₪ לחודש.
בית המשפט ער למגמה הנוהגת להגדיל את השוויון בין ההורים, לאור מציאות ימינו לפיה גם האם נושאת בנטל הפרנסה. כלומר, חוסר השוויון בין האב לאם בכל הנוגע לסיפוק הצרכים הבסיסיים של הקטינים מקורו במציאות שאפיינה את התא המשפחתי בעבר, כאשר האב היה המפרנס היחידי והאם הייתה בבית וגידלה את הילדים. לכן, במקרים בהם האב מחוסר עבודה ו/או ההכנסה של האם גבוהה משל האב אזי יישום של החוק והדין העברי יגרום לעוול ולפגיעה בעקרון השוויון. לפיכך, בית המשפט בוחן את היכולת הכלכלית של האם והאב ובמקרים חריגים יצמצם את חובת האב לעניין הצרכים הבסיסיים כדי להביא לחלוקה שוויונית של נטל המזונות. בפסק הדין בית המשפט מתייחס לסעיפים 15 ו-17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962 אשר מטילים על שני ההורים את החובה לדאוג לצורכי הקטין, כדברי כבוד השופטת אלה מירז: " כל עוד הורה, הוא האפוטרופוס הטבעי של ילדו, חלה עליו החובה הקבועה בסעיפים 15 ו-17 לחוק הכשרות המשפטית לדאוג לצרכי הקטין, כאשר צרכים אלה כוללים את המזונות. החובה אינה מוסרית בלבד אלא משפטית".
לפיכך חויבה האם לשלם מזונות לקטינה בסך 950 ₪ עד הגיעה לגיל 18.
בפרשה אחרת תמ"ש 10968-06-10 נקבע על ידי כב' השופטת יוכבד גרינוולד רנד כי: "יש לפרש את חוק המזונות, כמטיל גם על האם חובת השתתפות במזונות, וזאת, בהתאם ליכולותיה הכלכליות של האם, וליכולותיו הכלכליות של האב". במקרה זה הצדדים גרושים ולהם 2 ילדים אשר הועברו למשמורת האב. האב היה מחוסר עבודה, כאשר בבעלותו דירה עליה רובצת משכנתא. האם משתכרת בסך של 18,000 ₪ ברוטו כל חודש, בעלת רכב ודירה עליה רובצת משכנתא. מאחר והכנסותיה של האם היו גבוהות ביחס לאב נפסק כי האם תשלם מזונות בסך של 750 ₪ בחודש עבור בנה אשר משרת בשירות צבאי ולגבי הקטינה חויבה האם לשלם מזונות לרבות מדור בסך כולל של 1500 ₪ בכל חודש.
לסיכום, קיימת חובה אבסולוטית של האב לשלם מזונות הכרחיים של הקטינים, אולם במקרים מסוימים ובנסיבות מיוחדות, כאשר רמת ההשתכרות של האם גדולה מאשר רמת ההשתכרות של האב, אזי קיימת אפשרות שבית המשפט יצמצם את חובתו של האב בתשלום הצרכים ההכרחיים של הילדים. יובהר כי המידע המשפטי המוגש במאמר זה, מהווה מידע כללי בלבד. השימוש במידע, אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי.