מה דינה של תביעה לאיזון משאבים שהוגשה 7 שנים לאחר שנחתם הסכם ממון וגירושין

בני זוג חתמו על הסכם ממון וגירושין ולאחר מספר שנים האישה עתרה בפני בית המשפט (תמ"ש 15471-11-11) להצהיר כי הינה זכאית למחצית הזכויות הפנסיוניות שצבר הבעל בתקופה שבה היו הצדדים נשואים (12 שנות נישואין), וזאת בהתאם לחוק יחסי ממון.


לטענת האישה, לא ידעה במועד החתימה על ההסכם כי הינה זכאית למחצית הזכויות הפנסיוניות שצבר הבעל. מנגד, טען הבעל כי האישה ויתרה על זכויותיה הקנייניות תמורת הגדלת דמי המזונות, ואלמלא הייתה זכאית האישה למחצית מכספי הפנסיה, לא היה מבצע היוון של הזכויות הפנסיוניות.



בית המשפט בחן את הסכם הממון והגירושין

ראשית, הסכם הגירושין כלל לא מאזכר את עניין הזכויות הפנסיוניות שצבר הבעל במסגרת שירותו בקבע. בנוסף, הסכם הגירושין כולל סעיף בדבר היעדר תביעות, ובהתאם נדרש בית המשפט לשאלה האם האישה רשאית להגיש תביעה 7 שנים לאחר שחתמה על ההסכם הכולל סעיף של היעדר תביעות.


כבוד השופט נחשון פישר קובע כי סעיף היעדר התביעות המופיע בהסכם הגירושין הינו כללי ואינו מציין מהם הנכסים הספציפיים שהצדדים ויתרו עליהם. לפיכך, לא ניתן לדעת אלו ויתורים ערכו ביניהם הצדדים במסגרת הסכם הגירושין. עוד נקבע, כי במקרה שבו אחד מהצדדים ויתר על זכות ממונית אזי על הטוען לוויתור רובץ נטל ההוכחה. כלומר, על הבעל להוכיח כי האישה ויתרה על זכויותיה הרכושיות.


בפסק הדין נקבע כי הבעל לא הוכיח כי האישה ידעה על זכאותה למחצית מזכויותיו הפנסיוניות. למעשה, הצדדים פנו לעורך דין אשר ינסח את הסכם גירושין ללא מתן ייעוץ בנוגע לזכויות הרכושיות של האישה בכלל ולזכות הפנסיה בפרט.


בפסק דינו קובע כבוד השופט פישר כדלקמן:

"הסוגיה של ויתור על קצבת פנסיה הינה הרת משקל בחשיבותה הן לתובעת והן לנתבע כמקור פרנסה. על כן , ויתור על העלאת נושא זה בהסכם עצמו מחשידה ומעלה ספק בנוגע לטענות הנתבע כי הדבר לובן בין הצדדים. האינטרס שהקצבה תהא של הנתבע בלבד נתונה היתה לנתבע, ולו אכן כטענתו ויתרה התובעת על חלקה בקצבה, מדוע שלא ידרוש הימצאותו של הויתור בהסכם עצמו. העובדה כי אין כל התייחסות לקצבת הפנסיה, לא לחיוב ולא לשלילה עומדת לחובת הנתבע."


בנוסף נקבע בפסק הדין כי, בהתאם להסכם הגירושין הבעל חויב בתשלום 3,500 ₪ בחודש עבור מזונות ומדור, שהינו תשלום סביר ולא תשלום ביתר, כפי שטוען הבעל.

על כן פסק כבוד השופט פישר כי התובעת זכאית לקבל את חלקה בזכויות הפנסיוניות שצבר הבעל במהלך תקופת הנישואין.


לסיכום, חרף חלוף זמן רב מכריתת ההסכם, בית המשפט לא יכול להתעלם מזכות המוכרת בדין, בהתאם לחוק יחסי ממון ומשלא הוחרגו הזכויות הפנסיוניות בהסכם ומשאין כל אזכור או אמירה בהסכם, במפורש או במשתמע לעניין חלוקת הזכויות הפנסיונית, הרי שעל פי כל דין זכאי מי מהצדדים לאיזון הזכויות הפנסיוניות.


יובהר כי המידע המשפטי המוגש במאמר זה, מהווה מידע כללי בלבד. השימוש במידע, אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי.

צרו קשר עם המשרד

arrow&v
פקס: 04-8580282 
כתובת למשלוח דואר: ת.ד 157, קיבוץ מצובה, מיקוד: 2283500
waze.png

סניף גליל מערבי 
דרך הקורן 15-50, קיבוץ מצובה

waze.png

סניף חיפה והקריות
שדרות בן גוריון 63, קרית ביאליק

המידע המופיע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ משפטי ניתן לפנות ישירות למשרד